ניצולא צולאות אנואיות באירות התאניד 289 בהפסקות הצהריים נהגו שניהם לאכול עם עמיתיהם במסעדה בקרבת האוניברסיטה . באחת מארוחות הצהריים הפנה לוין את תשומת לבה של זייגרניק לתופעה מוזרה . המלצר ששירת אותם זכר את ההזמנה המדויקת של כל אדם שישב איתם בשולחן — איך אחד רוצה את הביצים שלו, איזה קינוח ביקש אחר, כמה סוכר לשים בקפה שלה וכן הלאה — אבל ברגע שהחשבון שולם, המלצר לא זכר ולו פרט אחד מההזמנה . הזיכרון כאילו נמחק . זייגרניק הסתקרנה והחליטה לבדוק את הנושא . בניסוי שערכה התבקשו המשתתפים להשלים 20 משימות קצרות — חלקן משימות של בניית דברים, חלקן של חישובים — ועם השלמתה של כל משימה, הם הורשו להתקדם למשימה הבאה . אבל בחלק מהמקרים התפרצה זייגרניק באמצע והכריחה את הנסיינים להמשיך למשימה הבאה אף שלא השלימו את המשימה שהיו שקועים בה — הנחיה שהכעיסה לא מעט מהם . לאחר שהניסוי הסתיים נדרשו המשתתפים להעלות על הכתב את כל המשימות שהתבקשו לבצע . התוצאה היתה משונה : נסיינים זכרו פי שניים משימות שלא הושלמו ממשימות שבוצעו במלואן . זייגרניק שאלה את עצמה אם המשימות שלא הושלמו היו יוצאות דופן ולכן נחקקו בזיכרון, אבל...
אל הספר