| 129 בונים יתיד היערות הושמדו, ואפילו העצים הבודדים נכרתו ברובם ובמסענו נאלצנו לא פעם לחפש במשך שעות מקום מוצל . מעיינות רבים יבשו, מפעלי המים והברכות העתיקות התמוטטו — ורק חורבותיהם שרדו . ארץ ישראל הפכה לשממה, שבה החורבן והקדרות שולטים בכול . טורקמנים, כורדים ובדואים ערבים על עדריהם ואוהליהם השחורים נראים נודדים ממקום למקום, מנצלים את שדות המרעה וחומסים את תושבי הקבע . . . תחת שלטון נאור ניתן היה להגיע להישגים מרשימים, אך כיום ארץ ישראל אינה אלא ערמת פסולת ענקית וגבב 5 של חורבות" . התשתית הכלכלית היתה מעורערת, דרכי התחבורה מעטות, משובשות ומסוכנות, שטחים רחבים — לא נגעה בהם יד אדם, השבטים הבדואים פשטו על יישובי הקבע וגרמו ליושביהם לעבד רק את האדמות שבסמיכות ליישוביהם . המפורסם מבין השודדים היה אבו ג'ילדה . הוא נולד ב- 1902 בכפר ליד ג'נין בשם אחמד חמד מחמוד . לימים שונה שמו לאבו ג'ילדה בשל הרטייה שכיסתה עין חסרה . הוא היה שודד דרכים אכזרי במיוחד, שאת קורבנותיו, ערבים כפריים בדרך כלל, היה טובח באכזריות . הוא נהג לקרוא למעשי השוד שלו "גביית מכס" . במאי 1933 , בוואדי שבהרי ירושלים, ארבו ...
אל הספר