11 קפיאת הגוף והתנתקותו מהשפה ספר הדקדוק הפנימי

אינו מסוגל להינתק, בשעה שהוא מוקסם מאבני הבניין של השפה האוניברסלית, אך בד בבד מתעקש לייצר מהן את השפה הפרטית שלו, את ההתענגות האישית והייחודית לו . שאלת אפשרות קיומה של שפה פרטית כמו גם שאלת הגוף הפרטי מול גוף ההמון הן שאלות של חוץ מול פנים . רק כשניתן לערער על יציבותה של דיכוטומיה זו, שאלות אלו באות לידי ביטוי במלוא חריפותן . מי שמתיימר לאחוז בקו גבול ברור, המפריד בין פנים לחוץ, איננו חשוף לדילמות שהן מעוררות . מי שנח על זרי ההפרדה השכיחים כל כך בין עולם פנימי לעולם חיצוני רואה בהן שאלות כמעט זניחות . דעתם של ויטגנשטיין ושל לאקאן, כל אחד בדרכו ומהכיוון הרעיוני שהעסיק אותו, לא נחה מההפרדה הפופולרית בין פנים לחוץ . שניהם תהו על אפשרות קיומו של היבט פרטי בשפה ועל מעמדו הבלתי מובן מאליו של הגוף במפגש בין היחיד לזולתו . אהרון, גיבורו של גרוסמן, מגלם את הדילמות שעולות מרעיונותיהם של ויטגנשטיין ושל לאקאן בהקשרים אלו, בהיותו גם "הארון" וגם מי שיוצא ממנו, סוכן כפול בשפה . לצאת מאהרון – הבועה ומה שמחוץ לה הקטע הבא משקף את הקונפליקט שבו נמצא גיבור הספר, אהרון : בשנה שעברה הם למדו בשיעורי אנגלית...  אל הספר