עת לחיות׀ 107 הודיעו לנו שאנחנו מצויים בקבוצת סיכון לתחלואה ולתמותה עקב גילנו המבוגר ומחלות הרקע שצברנו במהלך חיינו . למען שמירה על בריאותנו, החליטו מה טוב עבורנו : להישאר מבודדים בבתים, מנותקים מהילדים ומהנכדים, וכל זה למען ביטחוננו ובריאותנו . רק אתמול היינו חיוניים ומשמעותיים, הרגשנו שיש לנו תפקיד ומטרה, הילדים היו מתקשרים ובפיהם בקשה קטנה : "תוכלו להוציא את הילדים מהגן ומבית הספר ? " "לשמור עליהם ? " "לקחת את הנכד לחוג ג'ודו ? " ועוד מטלות ונסיעות ברחבי העיר . ואנחנו היינו נענים בשמחה ודוחים את תוכניותינו למחר . והנה מצאנו את עצמנו בסגר בבית, מתבודדים, מנותקים, חסרי ערך ואחוזי חרדה . האירוע חסר התקדים חשף את הקושי להסתגל לשינויים ואת היצמדותנו למוכר ולידוע לנו . הנגיף המסתורי והמתעתע הציג וחשף את חולשותינו, הנובעות מאורח החיים שניהלנו ומהרגלי החיים הלא- בריאים שאימצנו . הופתענו לגלות שאנחנו סובלים ממחלות רקע, שהן מחלות כרוניות הנובעות ברובן מהתנהלות לא בריאה . הנגיף חשף את חוסר המודעות ואת חוסר השליטה שלנו על התנהלותנו, המשפיעה בסופו של דבר על בריאותנו הפיזית והנפשית . הנגיף הזה, ש...
אל הספר