עת לחיות׀ 79 אך השינויים קשורים גם לאופן התנהלותנו : השמנת יתר, נעליים לא מתאימות וללא בולמי זעזועים, ריצות ממושכות או חבלות — כל אלה משפיעים גם הם על מצב הברכיים . אם כך, היכן נגמרת הפיזיולוגיה ומתחילה הפתולוגיה ? כתוצאה מהקושי להפריד בין השניים, לגיל מבוגר יש דימוי שלילי של חולי, תלות ומוגבלות . אם הפגיעה בברכיים היא תוצאה של מחלה, הרפואה האורתופדית והריאומטולוגית יכולה לעזור למטופל לעמוד שוב על רגליו . אך לקראת סוף החיים שני התהליכים, הפיזיולוגי והפתולוגי, מתקדמים ומשתלבים . התהליך הפיזיולוגי שהגוף עובר אטי יותר מאשר התהליך הפתולוגי, אך האחרון מאיץ את ההתדרדרות ואת ההתלקחות . בניגוד לאמירה הידועה, זקנה אינה "קופצת" על האדם, אך מחלות עלולות להתפרץ ולכלות את זעמן בגוף המבוגר . התהליך הפיזיולוגי שהגוף עובר מפחית את העתודות הביולוגיות בגוף, אך הוא אטי ונתון להשפעה מסוימת של התנהלות האדם ושמירת בריאותו היומיומית . לעומת זאת, תהליכים פתולוגיים הם מהירים, יוצאים משליטה ומתפרצים באיברים חיוניים שלחלקם יש תשתית רעועה ( לב וכלי דם, מוח, ריאות, כליות וכבד ) . הם ממוטטים אותם בחטף עד לאי- ספיקת...
אל הספר