21׀ אפרים יאול התקדמות הרפואה פותרת היום מוגבלויות רבות ומאפשרת לנו להגיע לגיל גבוה יותר באיכות חיים סבירה ותוך תפקוד תקין ועצמאי . לעומת זאת, היא גם מאריכה את תקופת סוף החיים על ידי פעולות מאריכות חיים ואמצעים מלאכותיים . הרפואה המערבית מתמקדת במחלה או באיבר ולא תמיד רואה בראייה רחבה את האדם שמאחורי המחלה על צרכיו הנפשיים, הרוחניים והחברתיים ואת כלל הרצונות וההעדפות של האדם המבוגר . יוצא אפוא שהיא אינה נותנת מענה מיטבי בסוף החיים . שיכורת ניצחון מהישגיה הרפואיים, הרפואה המערבית אינה יודעת להרפות, לומר את המשפט הפשוט, "אין מה לעשות יותר," ולתת לאדם למות באופן טבעי בסוף חייו . בספר זה בחרתי לשים את הדגש על ההזדקנות הטבעית, שבה כוחות הטבע הקשורים לזמן ולגיל הם הגורמים המשפיעים, ולא להתמקד במחלות . אף שמחלות שכיחות בגיל הזקנה, התייחסתי בספר בעיקר למחלה אחת, הדמנציה, המייצגת מוגבלוּת . אף שהזקנה היא התקופה האחרונה בחיים, היא תקופה ממושכת, הנמשכת שני עשורים ואף שלושה . זקנה בריאה לאורך זמן, שיש בה איכות חיים ומשמעות, עשויה להיות מקור של עוצמה, חיוניות, התחדשות ושינוי . אמנם יש בה גם שבריריו...
אל הספר