או מוחם, לשד את או זיעתם, את או ארץ ל נותנים , ישראל - בארץ לןזיות האושר יהוד, כלואולם חלוצים . בשם להם וקוראים , דמם את - מיוחדים טראגיים ברגעים- אנו כי הדבר . אותו יתן אם החלוצי, בקרבן הוא אף להשתתף עשוי בארצות-הגולה הרגיל, היהודי ואולם ׳כסף׳ : הפרוזאי : בשם לזה קוראים הדבר . אותו מכם דורשים אותו קיבל לא אף ועל-פי-רוב מאצבעו, אותו מצץ לא ואף כספו, את גנב לא המצוי, ומוחו עצמותיו בלשד גם בזיעתו, גם לו עלה כספועשיר . מדוד או מאביו בירושה והשפלות, צרות של המר הרעל את בקרבו הנושא דמו, של רבות בטיפות גם המיוגע, מגובשות, דמעות הוא הרי היהודי של כספו הגלות . של באווירה מלחמת-החיים פרי שהן של יום בעד הקדוש-ברוך-הוא של שטר-פרעון אלא אינו הרי היהודי של הדולאר חלק לתת היום אתם צריכים הללו והדמעות הדם הזיעה, מן והן ומפרכת . קשה עבודה זו היתה אולי במקום" . שם לעבוד האושר להם שיש החלוצים, כמולארץ-ישראל : היום . עד בה מאמין אני ואולם מליצה, אי או אפשר אם השאלה, אל התייחסות שום לו אין לאומית התנדבות של העיקרון ולכך הדבר, שאי-אפשר חושב, למשל, אני, לאומיות" . בנדבות ארץ "לבנות אפשר ארץ אמנם הללו ? הדבר...
אל הספר