93צ'זרה בקריה ואת התקווה החרוצה של כל אדם לשפר את גורלו — תקווה שהיא השאוֹר המועיל של המדינות ולשד חייהן ? מי יוכל להתגונן מפני דיבה כשהיא מזוינת במגן החזק ביותר של העריצוּת — הסודיוּת ? מה טיבו של ממשל שבו השליט חושד שכל נתין מנתיניו הוא אויב, ולמען שלום הציבור נאלץ ליטול את שלוות הנפש של כל אדם ? אילו טעמים יצדיקו את ההאשמות הסודיות ואת העונשים הסודיים ? בריאות הציבור, הביטחון והשמירה על השלטון ? אבל איזה ממשל מוזר הוא זה שבו בעל הכוח ובעל הדעה ( שיעילותה רבה יותר מזו של הכוח ) מפחד מכל אזרח ואזרח ? הגנה על המאשים ? החוקים אינם מגִנים עליו אפוא במידה מספקת — והאם יש בין הנתינים כאלה שכוחם עולה על זה של השליט ? קלונו של המלשין ? אם כן, מתירים את הדיבה הסודית ומענישים את הציבור ! אופי הפשע ? אם אפילו מעשים שאינם מזיקים לציבור ואולי אף מועילים לו נקראים פשעים, לעולם לא יהיו ההאשמות והמשפטים סודיים די הצורך ! האם ייתכנו פשעים, כלומר נזקים ציבוריים, שאין זה מעניינו של הציבור כולו לעשותם לדוּגמה פומבית, כלומר לפרסמם באמצעות המשפט ? מכבד אני את כל הממשלים, ואינני מדבר על ממשל מסוים באופן מי...
אל הספר