ההטרונימים 45 במהפכים אלה סיבה להרס אישיותו . פסואה מבטא את ההרס באמצעות שלל דימויים שבהם הוא מדמה את עצמו לקלף, לדף 49 המשותףמִסֵּפר, לדמות ברומן, לתמונה, לבד ציור, לגלות וכדומה . לכל הדימויים הוא הוודאות של פסואה שהוא אינו עצמו, ושקיומו מוטל בספק . חוסר הוודאות ביחס לעצמיותו חוזר ונשנה בדבריו באינספור דרכים . כך, למשל, המשורר מדבר על נשמתו המוחלפת ואומר כי אילו בכה, לא היה יודע מיהו הבוכה ( סה“נ : 375 , 260 - 261 ) . באחד מדימוייו פסואה אומר שהוא חווה אינטראקציה עם תזמורת . ניתן היה לסבור שהדבר יסב לו אושר . אולם פסואה מודה שהוא אינו יודע כלל אילו כלים כלולים בתזמורת זו ( שם : 590 , 42 ) . הכרתו את עצמו “רק כסימפוניה“ מסגירה שהוא אינו מכיר בעצמו כשלעצמו בשל הריבוי שבו . בהקשר זה הוא אינו שש בהתרבותו, אלא חש שנשמתו קפואה . האינדיבידואליות האמיתית שלו שרויה במצב קבוע של תרדמה ( שם : 248 ) . רק “החיים הצמחיים“ של נשמתו נגלים, ואילו רגשותיו, רצונו ומחשבותיו מושעים ( שם : 84 - 85 ) . גם דה קמפוש מדווח בשמחה על העושר הרב שבקרבו : הוא רב- פנים ונפשו טומנת בחובה את כל התקופות ואת כל הנפשות ....
אל הספר