2 מסה: 'האביב' (1882)

466 מיכל פרם כהן שהוא מביא עמו . בהמשך המסה מביעה המחברת את השקפותיה על ייעודו של האביב בטבע, בחברה האנושית ובחיי עם ישראל, ומפגינה בקיאות במקורות תורניים . אורכה הקצר של המסה, פיסקה אחת בלבד, משייך אותה לתת- הסוגה של מסה-סקיצה, שכהגדרתה של לפידוס, מציגה "תמונה אחת או תמונות בודדות המצוירות בכלים הלשוניים כמו בצילום מקוטע, המאיר פן אחד בלבד בכל ההתרחשות שבה יש לו למחבר 3 על פי הגדרה זו, עונת האביב מתוארת בתמונות קצרות עניין" . ורצופות שמתוות את התחדשות הטבע ואת גילומיה בחברה האנושית האוניברסלית . כפי שמבחינה לפידוס, במסה-סקיצה, ובייחוד במסה שעוסקת בנוף ובטבע, דמותו של האני הדובר היא הדמות האנושית היחידה, 4 בד שמופיעה ברקע כדמות משנית כדי להציג את דברי המחבר . בבד, מעורבותו האישית של האני הדובר ניכרת בטקסט, ותגובותיו לדברים המתוארים ממחישות לקוראים את התגובה הראויה שעל 5 לדוגמה, כאמצעי רטורי משתמשים פיה עליהם להגיב לו . מחברי המסות "בשפע של סימני פיסוק מיוחדים" שבהם נפוצים 6 אכן, במסה "האביב" מביעה המחברת את סימני הקריאה . מעורבותה האישית באמצעות סימני קריאה בפנייתה אל האביב : "מה טוב ו...  אל הספר
רסלינג