3 מקורותיה והתפתחותה של הסיפורת ההיסטורית־לאומית העברית

296 מיכל פרם כהן ההיסטורית החילונית של משכילי ברלין וגליציה ערערה את המסד התיאולוגי של תפיסת העבר היהודית המסורתית, ועקב כך נרקמה בחוגיהם ההגות הלאומית כחלופה לזהות היהודית הקולקטיבית . כפי שמבחין אורציון ברתנא, חלופה כזו לא שללה את קיומו של האל, אלא הפכה אותו לבלתי רלוונטי למהלך ההיסטורי של עם ישראל : "שאלת קיום האלוהים אינה רלוונטית, אלא שאלת היכולת של לאום להשתלב בעולם שסביבו, לקחת את גורלו בידיו ולשפרו או מתוך רצון משכילי להשתלב בחברה שמסביב, או מתוך צורך 4 חלופה זו אומצה גם בקרב משכילי לשמור על ייחוד לאומי" . מזרח אירופה בהשפעת המרכז המשכילי במרכז אירופה . העניין המתחזק בהיסטוריה היהודית בקרב משכילי מרכז אירופה במחצית הראשונה של המאה ה- 19 התבטא בחיבורים היסטוריוגרפים ובסיפורת בלטריסטית . מטרתם של הסופרים היהודים-גרמנים הייתה ליצור תרבות יהודית "ייחודית ושוות ערך" לתרבות הגרמנית הלאומית, כדי להשתלב בגרמניה 5 בה בעת שאפו "כאזרחים בעלי ייחוד וסגולות משלהם" . הסופרים היהודים-גרמנים לבלום את התבוללותו של הנוער היהודי בגרמניה באמצעות ביוגרפיות ספרותיות של אישים 6 לדוגמה, כפי שמבחינה יה...  אל הספר
רסלינג