77 אחר התהליך ביובש יחסי . "הַנְּקֻדּוֹת הַיְּרֻקּוֹת הֵן יַבְּלִית / שֶׁל נִיקוֹטִין שֶׁצָּבַע אֶת הַסִּמְפוֹנוֹת / בַּחֲצוֹצְרוֹת שֶׁל כְּאֵב / גַּם הַשִּׁעוּל אֵינוֹמְשַׁקֵּר" ; "הַמִּלָּה סַרְטָן אֲסוּרָה לְדִבּוּר, / הִיא שׁוֹקַעַת בְּתַחְתִּיּוֹת הַהַכָּרָה / אֵיפֹה שֶׁהָרֵאוֹת הַיְּרֻקּוֹת מִתְחַשְׁמְלוֹת / מִשְּׁפוֹפָרוֹת הַכִּימוֹתֶרַפְּיָה" ; "בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְמִישֶׁהוּמְדַבֵּר עַל תָּו חֲנָיָה לְנָכֶה . / לֹא חָשַׁבְתִּי עַל עַצְמִי בִּכְלָל" ; "אֵין דְּרִישׁוֹת / יֵשׁמַקְסִימוּם בַּקָּשָׁה / לָתֵת לִי לַעֲשׂוֹת צְרָכִים לְבַד / רַק זֶה, מֻתָּר ? " ; "מוֹשֶׁכֶת לִיפְּסְטִיק / בְּשָׂפָה אֲכוּלָה, וְיוֹדַעַת שֶׁכָּל מַה שֶּׁלָּמַדְתִּי / שָׁוֶה לַתַּחַת" . כך נחווים לעתים הדברים, ללא איפור, ללא נחמה . רק בשערו הרביעי של הספר אליאס עובר לכתוב בשמו וחותם אותו, בכל זאת, באיזה קתרזיס : "נוֹלַדְתְּבְּמַזַּל סַרְטָן, וְהוּא הַבֵּן-זוֹנָה / עָשָׂה בַּגּוּף שֶׁלָּךְכָּל מַה שֶּׁהָיָה לוֹבַּצְּבָתוֹת . / הַיּוֹם אֲנִי אוֹכֵל אוֹתוֹבְּרֹטֶב חֶמְאָה עִם שׁוּם / אוֹמְטֻגָּן בְּשֻׁמְשֹׁם...
אל הספר