36 אוסף שיריה החדש, המפעים, של הרכבי, 'צפור שבפנים עומדת בחוץ', מכסה 46 שנות כתיבה . במידה רבה, אפשר לראות בו תיאור של אותו מאבק מתמשך בין הכאב המצמית ובין המשיכה לאקסטזה, בין הרצון בהקלה ובין הכמיהה להישאר באזורים הנסתרים לרוב של התודעה, על חזיונות הרוח הצבעוניים ופתיחוּת הנפש המתקיימים שם . ואולם אין להירתע מכל אלה . יותר משהוא קורע את הלב, זהו ספר המרחיב את טווח הקשב . אחרי הכול, מן הקוראים נחסכים ייסוריה של המשוררת, אבל הם מרוויחים הצצה אל הנוף הנגלֶה במעמקים . הקובץ זרוע כולו פנינים בוהקות של יופי לשוני ושירִי כביר ולצִדן תובנות שאפשר להזדהות אִתן או להרהר בהן גם מרחוק, בלי להתקרב אל הבעֵרה . תיאורי יחסיה של המשוררת עם בנה הקטן אלישע ( "וְהַנָּדִיר הַזֶּה, כְּלוֹמַר יַלְדִּי, רַק יַלְדִּי" ) , למשל, והמהלך המזכּך שהוא מחולל בנשמתה הם מן היפים שאפשר לדמיין . חטיבה מרכזית בקובץ מוקדשת לטיפול הנפשי שעברה הרכבי, אשר ראשיתו כנראה באשפוז פסיכיאטרי ואחריתו פסיכותרפיה רבת-שנים . גם בהקשר זה נוקטת הרכבי פתיחוּת ניכרת, אף שלא תמיד בלשון ישירה, ואכן, שיריה אלה הם מקור מרתק להתבוננות בנעשה בח...
אל הספר