2. עיצוב

פרק ז : הסיפור החסידי – בין מוקדם ומאוחר, גולמי ומעוצב 59 גורם לחזיון ובמה נבדלת קריאתו של הבעש״ט מקריאתו של המגיד, ואת הפערים על הקורא להשלים בכוחות עצמו . אם נפנה לחלקו הראשון של הסיפור, העיצוב הספרותי בולט כבר מתחילתה של הגרסה שב״כתר שם טוב״ בכך שהיא נענית לקונבנציה של סיפורי ההתקרבות . ראשית, מבחינת הגעתו של המגיד אל הבעש״ט, הוא איננו בא מן הסיבה הפרוזאית של בקשת רפואה לחוליו ( כב״שבחי הבעש״ט״ ) אלא על מנת לנסות את הבעש״ט : כששמע הרב מ׳ [ ורינו ] דוב בער זלה״ה מהשם הגדול של הרב הקדוש הבעש״ט, וכל העם נוסעים אליו ופועל בתפלתו פעולות גדולות ונוראות, [ . . . ] והיה מתמיה על דבר השמועה מגודל מעלת הבעש״ט . ופעם א׳ נתיישב בדעתו לנסוע אל הבעש״ט כדי לנסותו . שנית, הסיפור על הדרך וחרטתו של המגיד עליה, המופיע ב״כתר שם טוב״ מיד לאחר מכן, מעצימים את המתח הדרמטי וכפי שראינו מכינים את המהפך שבהמשך הסיפור . בנוסף, מדגיש העיצוב גם את ההנגדה בין שני האישים . המגיד מוקף בביטויים המפליגים בידיעתו את התורה, למדנותו והתמדתו בה, בעוד שהבעש״ט מתואר כמספר מעשיות וכדמות שהשדה שלה מכיל נכרים, סוסים, לחם ושחת...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן