הסיפור הפועל 56 גם במקרה זה, בחינתם של השדות בלבד כבר מעוררת רושם ראשוני עז לגבי כל אחת מן הדמויות, כמו גם לגבי הניגוד ביניהן . המגיד מוקף בביטויים המפליגים בידיעתו את התורה, בלמדנותו ובהתמדתו בה, בעוד שהבעש״ט מתואר כמספר מעשיות וכדמות שהשדה העוטף אותה מכיל נכרים, סוסים, לחם ושחת . זאת ועוד, סיפוריו של הבעש״ט נסובים על דמותו שלו והוא מתפקד בהם כמי שמפרנס את הסוסים ואת הנכרי בעל העגלה . בנוסף, נשים לב כי המספר מעצב כאן הנגדה מפורשת סביב מוטיב הדרך . אצל המגיד הנסיעה היא נסיעה תכליתית, לשם המפגש עם הבעש״ט, כאשר אל הדרך הוא מתייחס כהפרעה בלבד, שכן כל מעייניו נתונים ללימוד . בסופו של דבר הוא אף מתחרט על היציאה לדרך ומואס בה משום שהיא מפריעה לו להתמיד בלימודו . המגיד אינו מקנה חשיבות כלשהי לדרך ולכן גם איננו שם את לבו למתרחש בה . סיפוריו של הבעש״ט, לעומת זאת, מתמקדים, ראשית כל, בדרך כדרך, ואין זה מקרי שהם אינם מספרים את תכליתה . בנוסף, הם מציגים את תשומת לבו של הבעש״ט כנתונה באופן מלא אל המתרחש בה, ולא זאת בלבד, אלא שהם אף מציבים דווקא את הדרך כשדה הפעולה בו מצוי הבעש״ט ואשר כלפיו הוא פעיל ...
אל הספר