ב. ״מלֹא כל הארץ כבודו״

הסיפור הפועל 3 רבות כמרכזי ביותר בתורתו של הבעש״ט – התפיסה האימננטית של ״מלֹא כל הארץ אמנם הבעש״ט אינו נזכר במפורש בדברים אלה, אך אין ספק שהם עוסקים כבודו״ . בליבה של הדרך אותה לימד ומתארים את הטרנספורמציה אותה עבר ר׳ יעקב יוסף : והעניין שכתבתי לעיל שתחלה סברו [ רשב״י ובנו ] שאין נק׳ [ רא ] עבודת הש״י [ = השם יתברך ] אלא כשעוסק האדם בתורה ותפלה ובצום ובכי וכיוצא בזה, ולכך כשראו בני אדם שאין עוסקין בזה חרה אפם ואמרו ״מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה״ [ שבת לג ע״ב ] , והביאו חרון אף בעולם . עד שיצא [ ה ] ב״ק [ = בת קול ] וחזרו למערה, והרגישו שאין זה כי אם להורות להם דרך ישר יותר דרך הרחמים שנקרא עבודת הש״י בכל פרטי מעשה האדם, שיתן לב ששם ג״כ שם י״ת [ = יתברך ] , וכאשר נודע לבעלי בינה לעשות יחוד 3 גם בספורי דברים שעם חבירו . דומה כי העיסוק ב״בתורה ותפלה ובצום ובכי וכיוצא בזה״ וכן חרון האף על אלו שאינם עוסקים בכך הם מאפיינים בולטים לא רק של רשב״י ובנו אלא אף של ר׳ יעקב יוסף לעומתם מתאפיינת הדרך החדשה, שהיא ״דרך לפני שהפך לתלמידו של הבעש״ט . ישר יותר דרך הרחמים״, בכך ״שנקרא עבודת הש״י בכל פ...  אל הספר