חנוך בן-פזי 220 מעקב אחר רשימת הקריאות התלמודיות והקשרן בתוך הכנסים מלמד על 7 המאמרים האלה עוצבו המוטיבציה התרבותית – היהודית של הקורפוס כולו . תחילה כשיעורים בסוגיות תלמודיות, שניתנו בעל פה, ומה שמייחד אותם כשיעורים היה אופן הצבתם בהקשר של דיון פילוסופי אקטואלי ( זה שהיה נושא הכנס באותה שנה ) . השיעורים והמאמרים שבעקבותיהם מפרשים את הטקסט העומד לדיון, מהרהרים על אודותיו ומעניקים לו משמעות פילוסופית . הקורפוס הזה מעמיד שאלות רבות לפני הקורא והחוקר . למי הקורפוס הזה פונה ? כיצד יש לקרוא אותו ? האם יש לראות כאן ניסיון של יהודי בן הזמן הזה, המבקש להשתתף במסורת היהודית ארוכת השנים של פרשנות התלמוד ? האם יש לראות את הקורפוס הזה כהזדמנות ללמוד על אודות המחשבה היהודית של לוינס, זו שמעולם לא הוגדרה ככזאת ? אולי זו כתיבה מניפולטיבית, המשתמשת בתלמוד כדי לבטא רעיונות פילוסופיים במעגל של החברה היהודית ובשפתה ? וכך תיאר לוינס את משמעות הפרויקט : אנחנו ננסה לתרגם את המשמעות, כפי היא מוצעת על ידי נתוני הטקטס, אל לשון מודרנית, דהיינו ( לשון ) הבעיות, המעסיקות אדם, שלמד מקורות רוחניים אחרים מאלה של היה...
אל הספר