חנוך בן-פזי 206 הפשוטה של "עונש", היא הופכת אותה לתוצאה, לפונקציה של היחס אל הכתבים . הביטוי "העולם הבא" אינו רומז לעולם כלשהו המחכה למאמיניו אחרי מותם, או בסוף ההיסטוריה . לוינס מפרש "עולם הבא" כעולם שלעולם 69 לא הופך להווה, אלא תמיד בא, תמיד בדרך, תמיד מכוון כלפי העתיד . כלומר, הביטוי "עולם הבא" מבטא עמדה קיומית שונה כלפי ההווה, עמדה המחלצת את האדם מה"קיום מתמיד" בהווה . עמדה נפשית של "עולם הבא" היא עמדה של חירות המאפשרת להשתתף בשינוי העולם . יחס של "עולם הבא" בעולם ההווה, משמעו יחס לא דטרמיניסטי כלפי העולם, יחס המחלץ את העולם מהמעגל הסגור הפנימי שלו, או אם נרצה בהקשר הלוינסיאני, נאמר 70 תוך כדי מתן אפשרות כי היחס הזה מאפשר חילוץ מהלוגיקה האגולוגית לאקסטריוריטי, לחוּצי, להטרונומי . הביטוי המשנאי "תורה מן השמים" אומץ במסורת המחשבה היהודית של ימי הביניים כאחד מעיקרי האמונה . דוגמה לכך נמצא בלשונו של הרמב"ם : וממה שצריך שנזכור בכאן והוא הראוי מכל מקומות שעיקרי דתנו ויסודותיה [ . . . ] היסוד השמיני, היות התורה מן השמים, והוא שנאמין כי כל התורה הזאת הנתונה על ידי משה רבינו ע"ה שהיא כולה מ...
אל הספר