גלעד ששון 18 ודרדע בני מחול ויהי שמו בכל הגוים סביב" ( שם ה : י - יא ) , ולא היה יכול לדונם ? אלא כך אמר להם : איני כשאר כל הדיינים, מלך בשר ודם יושב על בימה שלו דן להריגה לחניקה לשריפה ולסקילה ואין בכך כלום, ואם חייב ליטול סלע נוטל שנים, שנים נוטל שלשה, דינר נוטל מנה . איני כן, אלא אם חייבתי ממון נפשות, אני נתבע . וכן הוא אומר "אל תגזל דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער כי ה' יריב ריבם וקבע את קובעיהם נפש" ( משלי כב : כב ) . הסִפְרֵי מחלק בין החכמה שביקש וקיבל שלמה בפרק ג ובין החכמה המתוארת בפרק ה . לדעתו, החכמה שבפרק ה היא החכמה הטבעית והמולדת של שלמה . אם כן, מהי החכמה שביקש שלמה ? תשובת הספרי היא שמלך ישראל היושב בדין אינו כמלכי הנוכרים . מלכי הנוכרים הם המחוקקים, והם יכולים לדון את נתיניהם בין בדיני נפשות ובין בדיני ממונות על פי ראות עיניהם . לעומתם, מלך ישראל כפוף לחוקי התורה ולצו האלוהי, והוא אינו יכול לחרוג ממנו . שלמה ער למגבלה זו והוא מקבלה מרצון . כדי שיוכל לדון את הדין לאמיתו בלי שיעבור על דיני התורה, הוא צריך חכמה מיוחדת הנדרשת רק למלך ישראל . גם בבראשית רבה ( מד : ח, עמ' 431 ...
אל הספר