202 | ניצן דוד פוקס / קיסרות אדומה שיש תנועה יבשתית בין שינג׳יאנג לדוגמה ומרכז אסיה, או בין טיבט והודו, התנועה הזו זניחה לעומת התנועה הימית בין החוף המזרחי ושאר העולם . במיוחד בולטת החשיבות של הסחר הימי לכלכה הסינית : כ - % 56 מהיבוא הסיני ו - % 60 מהייצוא הסיני עוברים דרך ים סין הדרומי, וזאת מבלי להחשיב את הסחר בין סין וארה"ב דרך האוקיינוס 288 . סין תלויה בגז ונפט המגיע דרך הים מהמפרץ הפרסי, השקט מפרץ גינאה ודרום אמריקה, ובדגנים ובשר המגיעים מארה"ב, ברזיל ואירופה . הים הוא לכן האזור החשוב ביותר לשגשוג של סין, והוא גם נקודת החולשה הכי גדולה שלה . אם נסתכל במפה של מזרח אסיה נוכל להבחין במשהו מעניין : לסין קו חוף עצום הנמתח מחצי האי הקוריאני בצפון עד וייטנאם בדרום, כ - 32 אלף ק"מ . המעניין הוא שלמרות שלסין אחד מקווי החוף הארוכים בעולם, היא לא נהנית מגישה חופשית לאוקיינוס כמו ארה"ב או יפן לדוגמה : קו החוף הסיני תחום כולו על - ידי שרשרת איים וחצאי איים - קוריאה, יפן, טאיוואן, הפיליפינים, אינדונזיה ומלזיה . בעוד קו החוף המזרחי של יפן פונה ישירות איור 17 – בעלות ברית של ארה״ב מסביב לסין, צבו...
אל הספר