אנדריי צ'יקטילו - המרטש מרוסטוב 275 פיצ'ושקין היה מפתה את קורבנותיו – שלעיתים קרובות היו חסרי בית פגיעים שברחו מביתם – ליער סמוך, ושם היה חובט בהם למוות עם פטיש . בדומה לצ'יקטילו, הוא היה משליך את הגופה באתר ההרג, בדרך כלל מעדיף את מנהרות הניקוז התת קרקעיות ליד פארק ביטסה במוסקבה . מניעיו היו שונים, כפי שפיצ'ושקין הסביר בקרירות : "בשבילי חיים ללא הרג הם כמו חיים ללא אוכל בשבילך . הרגשתי כמו אבא של כל האנשים האלה כי אני פתחתי להם את הדלת לעולם אחר" . לעיתים קרובות צ'יקטילו התעלל בקורבנותיו בהיותם בחיים . הוא נהג גם להשחית את גופות הקורבנות ולנקר את עיניהם כי הוא האמין שנצרבה בהן תמונה של הדבר האחרון שהם ראו ( הוא הפסיק לעשות את זה אחרי שנודע לו שזה לא נכון ) , הוא נהג להוציא את הקרביים שלהם לאחר שחתך את הבטן, ללעוס את האף שלהם ולחתוך לשונות ואיברי מין . כשהוא עינה את קורבנותיו הגברים, הוא פנטז לעיתים קרובות שהם האסירים שלו ושהמעשים שלו הפכו אותו לגיבור . באחת הפעמים הוא נשך פטמה של אישה צעירה ובלע אותה, מה שגרם לו לשפיכת זרע ולאורגזמה חזקה . לפעמים הוא מילא את פיהם של קורבנותיו בבוץ ובע...
אל הספר