ל צבי פרייגרזון , שכתב בעברית, אך חי את כל חייו הבוגרים מאחורי מסך הברזל של רוסיה הסובייטית, היה גורל ייחודי, אך בה בעת גם סמלי . שנות נעוריו נמחצו תחת המכבש הנורא של מלחמת העולם הראשונה והפוגרומים העקובים מדם של מלחמת האזרחים הרוסית . לאחר מכן, בתחילת שנות ה- 20 , פרייגרזון, בדומה לרבים מאחיו מתחום המושב, התמסר לתשוקה היהודית העיקרית : הלמידה . במוסקבה הוא היה למדען בעל שם בתחום העשרת הפחם, וחיבר מונוגרפיות וספרי לימוד . כמו רבים אחרים, גם פרייגרזון בילה את החצי השני של שנות ה- 30 בפחד מתמיד מפני רעש המכונית שהייתה עוברת תחת חלונו בלילות . עם פרוץ המלחמה הוא התנדב להתגייס, לאחר מכן נשלח מהחזית למפעל הפחם בקרגנדה, ושם עשה הכול כדי לקרב את הניצחון . אך בסופו של דבר המכונית הלילית ההיא לקחה גם אותו . פרייגרזון נאסר ב- 1949 ובילה שנים בכלא ובמחנות . לאחר מותו של סטלין הוא זוכה מכל אשם וחזר לעסוק במדע . אך לצדו של גריגורי פרייגרזון התקיים גם צבי פרייגרזון, הידוע תחת שם העט "א . צפוני" — סופר עברי בולט, מין בן יהודה מחתרתי שקידם לבדו את מפעל העברית הספרותית . באווירה של רדיפות והשמדת לשונו ...
אל הספר