דברי פרופ' מיכאל זנ"ד 28.3.1989, בית התפוצות

157 חושב שאי-אפשר להפריד בין דור שקם בשנות השישים וראשית שנות השבעים והרים את דגל העלייה , דגל שהיה חרוט עליו " שלח את עמי ", מסופקני שדור זה היה קם לולא אותה הקרקע שהכינו חיילים אלמונים של התרבות העברית בברית המועצות . למה אני אומר חיילים אלמונים של התרבות העברית בברית המועצות , כיוון שאנשים אלה ישבו במחתרת , חייהם היו קודש למילה העברית , חלק מהם כתבו למגירה בלי שום תקווה שדברים שהם כתבו בברית המועצות יראו אור אי-פעם , חלק מהם העבירו את יצירותיהם בדרך לא דרך למדינתם , למולדתם הרוחנית , למדינת ישראל , כדי שיצירות אלה יופיעו תחת שם בדוי - רק שיופיעו , רק שיידעו יהודים היושבים בארץ ישראל שהניצוץ העברי בברית המועצות , למרות הדיכוי האכזרי בן שבעים שנה , לא דעך . אני אולי אוסיף פה ואומר עוד דבר אחד : אותו דור שאני מכנה אותו דור של סוף שנות השישים וראשית שנות השבעים , ואני רואה פה לא מעט אנשים הנמנים עם הדור ההוא , וגם אנוכי הקטן נמנה עם הדור ההוא . למען האמת כאשר הדור הזה התחיל לחפש את דרכו בחזרה ליהדות , לא במובן הדתי אלא ליהדות במשמעות הרחבה ביותר של המונח הזה , התחיל לחפש את דרכו בחזרה א...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד