150 ליד קבר צבי פרייגרזון , 1993 ילדים וקרובים ליד קבר צבי פרייגרזון בשפיים , 14 מרץ 2014 151 תל-אביב . המקום הזה מסמל את הרגעים השמחים והעצובים בחייו כאחד . הוא נמצא לא רחוק מהמקום בו נבנתה ב- 1910 " הרצליה ", הגימנסיה המפורסמת שבה למד אבינו בשנת הלימודים 1913 - ,1914 לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה . ולא רחוק משם נמצא גם הכלא אבו-כביר שמזכיר את מעצרו ואת שנות המאסר הארוכות . כשאני מגיעה אל הרחוב הזה , יחד עם עצב אני חשה סיפוק . הרי בסופו של דבר החלומות העיקריים של אבא , שבברית המועצות יכלו להיות רק חלומות , התגשמו למרות הכול . כל יצירותיו נשמרו על-ידי משפחתו , הועברו לישראל והוצאו לאור . פורסמו גם תרגומיהן לרוסית . כשאני נזכרת במילים שלפי הסיפור המשפחתי אמר חיים-נחמן ביאליק על כשרונו של הילד צבי , אני מבינה שבאמת " כנפיו קוצצו " בתקופת השלטון הסובייטי . אבל כאן בישראל , הכנפיים האלה של יצירתו צמחו ונפרשו : למרות הכול , הוא אכן הפך לסופר גדול . ואז אנו נוסעים לשפיים , דרך נתיבי איילון שעוברים ליד הרחוב " שלנו " . בית הקברות הקטן של הקיבוץ מתעורר , המבוגרים והילדים מתפזרים בשבילים שלו בי...
אל הספר