6 מן העם היהודי . ספר זה היה מעשה גבורה חסר תקדים של גרוסמן , מהפך בספרות הסובייטית . למרבה הצער , תוך זמן קצר פרסומים מסוג זה נאסרו , אולם " הגיהנום בטרבלינקה " כבר פורסם וציבור הקוראים הסובייטי ) ואני ביניהם ( כבר נחשף לזוועות שהתרחשו בטרבלינקה , המפעל להשמדה המונית של יהודים . על הרציחות האלה סיפרו איכרים מהכפרים הסמוכים לווסילי גרוסמן , כַּתָּב העיתון הצבאי " הכוכב האדום " ; רק יהודים בודדים שרדו אחרי מרד האסירים ב- 1943 . . . גם גרוסמן עצמו חווה טרגדיה אישית - אמו נרצחה בגטו בֶּרְדִיצֶ ' ב . והנה כעת הוא עמד על אדמה המעורבבת באפר קרבנות , ספוגת ריח מוות . " עדיין לא התפזר אפר הגופות ", כותב גרוסמן , " ובתוך הדשא ראיתי נעלי ילדים , שיניים , גושי שיער . . . " הסיפור זיעזע אותי , הפכתי רגישה מאוד לכל ביטוי של אנטישמיות . מאז , אם מישהו אמר לי " את לא נראית כמו יהודייה ", הייתי מתרעמת - מה זאת אומרת ? אני כן יהודייה וכולנו חולקים את אותו הגורל - גם אני , גם הוריי האהובים , וכל העם שלי ! אני זוכרת כיצד ברכבת הקלה במוסקבה חבורת בריונים התעללה בילד יהודי מבוהל , חובק נרתיק כינור . הם שנא...
אל הספר