ד. סיכום הנתונים

403׀מס ורת העברית במרוקו רגולטורים של חדירת יסוד ערבי לעברית . תחושת הדו-ערכיות של התרבות היהודית כלפי התרבות הערבית הייתה מושתתת על דחייה מודעת מצד אחד ועל קבלה מודעת או בלתי מודעת מן הצד האחר : - יסוד ערבי קולקטיבי שאינו גורם לשינוי מבני בדרך כלל התקבל . - יסוד ערבי קולקטיבי שגורם לשינוי מבני נדחה לחלוטין או כמעט לחלוטין . — יסוד פרטיקולרי אזורי אינו מתועד בעברית של מרוקו . במילים אחרות, כאשר יש חשש לפגיעה מבנית ניכרת דבקות בזהות העברית היהודית והמסורתית, וכאשר אין חשש כזה מתאפשרת הכלת היסוד האחר ומתן ביטוי לתרבות המרוקאית הערבית . רגולציה זו משקפת את האיזון בין התנכרות לתרבות הערבית וללשונה ובין אימוץ דפוסי תרבות הזולת עד כדי סילוק הזהות העצמית . אין בה כדי לערער על הזהות העברית היהודית בת חמשת אלפים שנה, ולכן היא ששמרה על היסודות הקדומים, הטברניים והארץ-ישראליים, במסורת העברית של מרוקו . לסיום, לשפה יש לא רק תפקיד תקשורתי ולשוני אלא אף מעמד תרבותי המקנה לה יכולת לשקף את פניה של החברה . בפרק זה הראיתי כיצד מסורת הלשון העברית המשמשת בקרב יהודי מרוקו משקפת את פניה של הקהילה היהודית, א...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי