1. הגיית המילית כָּל בפסוקים 'וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ' (ישעיה מ, יב), 'כָּל עַצְמֹתַי' (תהלים לה, י) ו'כָּל אֲחֵי־רָש' (משלי יט, ז)

681׀מס ורת העברית במרוקו 58 בשניים מן המקרים חוץ משלושה מקרים שבהם הקמץ מוטעם או מתוג . הללו בני מרוקו הוגים את המילה כָּל בתנועת [ a ] , אך במקרה האחר נתגלה שוני בין שלוש קהילות המחקר . אפרט עתה את דבריי : כָּל בפסוק מישעיה ( מ, יב ) : 'וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ' נהגית בתנועת [ a ] בשלוש הקהילות ואין תמה בכך, שהרי לפנינו פועל מגזרת ע"ו ( שורש כו"ל בבניין קל ומובנו 'מדד' ) , ולכן הקמץ ודאי גדול . הקריאה בתנועת [ a ] מתועדת גם בצירוף המקראי : כָּל עַצְמֹתַי ( תהלים לה, י ) , הממומש בפי כול kal ʿaṣmutay , וכך גם בתפילה 'נשמת כל חי', שבה הפסוק נשתקע ברוב 59 הסידורים עם סימון המתג אחרי הקמץ . הדמיון בין שלוש הקהילות מתרופף במקרה השלישי, המובא בספר משלי : כָּל אֲחֵי-רָש ( יט, ז ) . בני תאפילאלת קוראים בתנועת [ kal ʾaḥi — ] a 60 גם בני ras , ולעומתם בני מראכּש ומכּנאס — בתנועת [ kul ʾaḥi ras — ] u . 61 הוא תיטואן הוגים במקרה הזה בקמץ גדול בדומה לשני המקרים הקודמים . 62 הדין בעדות ספרדיות נוספות כגון ג'רבה, חלב ובגדאד . בשתי הדוגמאות האחרונות כָּל הוא כַּמָּת, ולכן הקריאה בתנועת [ a ] אינ...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי