352 קרל מרקס מיל מבטא היטב את מהות הדברים באופן מושגי, כאשר הוא מציין את הכסף כַּמתווך של החליפין . מהותו של הכסף אינה טמונה בראש ובראשונה בכך שהקניין מוחצן בו, אלא שהפעילות המתַווכת, או התנועה המתווכת, האקט האנושי, החברתי, שעל ידו תוצרי האדם משלימים זה את זה אהדדי, הופכת למנוכרת, ולכן לתכונה של דבר חומרי מחוץ לאדם, ולמעשה לתכונה של הכסף . בכך שהאדם מחצין ( entäußert ) פעילות מתווכת זו עצמה, הרי הוא פעיל כאן רק כאדם שאבד לעצמו ושניטלה ממנו אנושיותו . היחס עצמו אל הדברים, כלומר הפעולה האנושית עם הדברים, הופך לפעולתה של ישות כלשהי מחוץ לאדם ומעליו . מכוחו של מתווך זר זה רואה האדם את רצונו, פעילותו ויחסו לבני אדם אחרים כעוצמה שאינה תלויה בו ובהם, במקום שהאדם עצמו יהא המתווך עבור האדם . משמע, עבדותו מגיעה לשיאה . העובדה שמתווך זה הופך בנקודה זו לאלהממשי מובנת מאליה, שכן המתווך הוא העוצמה הממשית השלטת בדבר שבאמצעותו הוא משמש כמתווך שלי . פולחנו הופך לתכלית בפני עצמה . המושאים, בהיותם מופרדים ממתווך זה, מאבדים את ערכם . הם בעלי ערך אפוא רק ככל שהם מייצגים אותו, בעוד שבאופן מקורי נראה כי יש ל...
אל הספר