4.4 מי התהום ביהודה, שומרון ועזה

חלק א : משק המים הישראלי בהשוואה לעולם 62 2 מלמ"ש, שנועדו לאספקת מים לרמאללה ולירושלים המזרחית . אספקת המים לרמאללה התבססה על שלושה מעיינות : עין קניה, עין עריק ועין סמיה . אספקת המים לירושלים התבססה על עין פרה . מערכות אלו לאספקת מים אפשרו בערים הללו רמת חיים בסיסית . בסיכום, בסוף תקופת המנדט הבריטי הסתכמה אספקת המים לפלסטינים ביהודה ושומרון בכ- 25 מלמ"ש ( בשנים ברוכות גשמים ) . במרבית התקופה הירדנית לא חל כל שינוי במערכות אספקת המים לפלסטינים ביהודה ושומרון . ואולם, בשנת 1965 נכנסו לשימוש מכונות קידוח, ועד סוף התקופה הירדנית נקדחו שם כ- 350 קידוחים, בעיקר עבור השקיה חקלאית, שסיפקו בסך הכול 41 מלמ"ש נוספים . מרבית הקידוחים שאבו מי תהום מעומק רדוד, בקידוחים צרֵי קוטר, במשאבות חלשות ובספיקות נמוכות . מכלל השאיבה בבארות, 19 מלמ"ש הופקו במערב השומרון, 5 מלמ"ש בצפון השומרון, 1 מלמ"ש ביהודה, ו- 16 מלמ"ש בבקעת הירדן . הודות לקידוחים אלו הסתכמה אספקת המים לפלסטינים בסוף תקופת השלטון הירדני בכ- 66 מלמ"ש, רובם הגדול לחקלאות . אספקת המים העירונית בתקופה זו הייתה פרימיטיבית, ולכן הפלסטינים חיו בר...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי