מלחמת הרחובות והבתים 492 יורק אחרי קריסת מגדלי התאומים ב - ,2001 ויש לשער כי באותו אופן, גם ההריסה השיטתית האחרונה של כל המגדלים בעזה שהעזו להרים ראש, לא תגרום לעיר הזאת לאבד כהוא-זה מחיוניותה . הציבור מתאבל על אובדן החיים, אבל כפי שכתבו ויריליו ומישל וולבק וכפי שראינו בקומונה, את אובדנה של הארכיטקטורה ואת היעלמותם של המונומנטים הציבור בדרך כלל מעדיף לציין בחגיגות . באמצעות המונומנטים שהוא מציב בעיר, כתב בטאיי, משרה השלטון על האזרחים צ י יתנ ות ח ברת ית ו ל פ ע מי ם א פ יל ו ח ש ש א מ ית י ; אך על העיר עצמה משרים מפגני הכוח של השלטון ושל מקורביו בעיקר שעמום ואפתיה, לפעמים אפילו עד מוות . מבחינת העיר ותושביה, כמעט כל מתחם או מונומנט של השלטון המצוי בתחומה הוא שטח מת, אזור מחוץ לתחום, אקס-טריטוריה בעלת חוקים משלה . גם אם אינו נמצא תמיד בעימות ישיר גלוי איתה, כפי שקרה ברחוב טרנסנוֹנן ובאינספור הזדמנויות אחרות, השלטון במהותו עוין את העיר . לעתים קרובות, לניסיונות השונים להשתלט על העיר או להפגין בה נוכחות באמצעות החדרת מתקנים ומונומנטים מטעמו, עשויה להתלוות גם הפגנת שרירים או אפילו אצבע בעי...
אל הספר