לברוח מהכלא הארכיטקטוני 299 יותר מכפי שטוענים היורשים הכוזבים של המערכות מהסוג הבולשביקי, הגיעה העת לבחון את הקומונה לא רק כפרימיטיביזם מהפכני שיצא מכלל שליטה שיש להתגבר על כל טעויותיו, אלא כחוויה חיובית שאת אמיתותיה עדיין לא גילינו מחדש ולא הגשמנו . 5 . לקומונה לא היו מנהיגים . זה קרה בתקופה היסטורית שבה הרעיון שדרוש מנהיג שלט באופן מוחלט בתנועת הפועלים . מנהיגיה הרשמיים של הקומונה הם חדלי אישים ( בהשוואה לרמתם של מרקס, לנין ואפילו בלנקי ) . אולם מנגד, הפעולות ה״לא – אחראיות״ של הרגע הזה הן בדיוק מה שדרוש להמשך התנועה המהפכנית בימינו ( גם אם הנסיבות מגבילות אותן להרס-הדוגמה הידועה ביותר היא תשובתו של המתקומם לבורגני הטוען שמעולם לא עסק בפוליטיקה : ״בדיוק בגלל זה אני הורג אותך״ ) . 6 . החשיבות החיונית של חימוש כללי של העם באה לידי ביטוי, בפרקטיקה ובסימנים, לכל אורכה ורוחבה של התנועה הזאת . ככלל, לא ניתנה ליחידות מיוחדות הזכות להשליט בכוח את רצון הכלל . חסרונו של הערך המופתי של האוטונומיה הזאת של הכוחות המזוינים טמון בחוסר התיאום : המאבק של הכוחות העממיים נגד ורסאי לא הצליח להביא אותם ב...
אל הספר