296 ח ל ק ש נ י שלשפת הנהרות, משל בהם פוּ שי, “הקיסר השמימי“ ( 2953 - 2838 לפנה“ס ) . הוא לימד את נתיניו לדוג בעזרת רשתות, לצוד ולגדל חיות משק, חילק אותם לשבטים, והנהיג את מוסד הנישואים . על סמך טבלה על – טבעית שמסרה לידיו מפלצת דמוית סוס ומכוסה בקשקשים שעלתה ממימי הנהר מֶנג, שרטט את “שמונה הדיאגראמות“ שהן סמלי – היסוד של המחשבה הסינית המסורתית עד עצם היום הזה . הוא נהרה באורח פלא ושהה בכרס אמו תריסר שנים ; גופו היה גוף נחש, זרועותיו זרועות אדם וראשו ראש שור . 391 יורשו שן נונג, “הקיסר הארצי“ ( משל בשנים 2838 - 2698 לפנה"ס ) התנשא לגובה 60 . 2 מטרים והיה בעל גוף אדם וראש פר . גם הוא נהרה באורח פלא, באמצעות דרקון . מרוב בושה נטשה האם את תינוקה על צלע הר, אך חיות הפרא הגנו עליו והזינו אותו, וכשגילתה זאת השיבה אותו הביתה . שן נונג גילה תוך יממה אחת שבעים צמחי רעל ואת נוגדיהם : לקיבתו היה מכסה זכוכית שדרכו התבונן בתהליך העיכול של כל עשב . בעקבות זאת חיבר מדריך לתרופות שנמצא עדיין בשימוש כיום . הוא המציא את המחרשה וכן שיטה לסחר – חליפין ; האיכרים הסינים סוגדים לו ורואים בו את “נסיך הדגנים“ ...
אל הספר