145 פ ר ק 2 : ח נ י כ ה הבודהיזם ההִינַאיַאני, או התְּ הֶרַוַואדי ( זרם הבודהיזם ששרד בציילון, * בבורמה ובתאילנד ) סוגד לבודהה כלגיבור אנושי, צדיק וקדוש מופלאים . הבודהיזם המַהַאיַאני, לעומת זאת ( הבודהיזם הצפוני ) מתייחס ל“מואר“ כגואל העולם, התגלמות של עקרון ההארה האוניברסלי . בודהיסטווה הנו דמות אנושית על סף הגשמת מצב הבודהה : על פי השקפת ההינאיאנה, מתרגל מתקדם אשר יהפוך לבודהה בגלגול חייו הבא . על פי השקפת המהאיאנה ( כפי שניתן לראות בפסקה הבאה ) , סוג של גואל עולם המייצג באופן מיוחד את עקרון החמלה האוניברסלי . המונח בודהיסטווה ( סנסקריט ) משמעו : “זה אשר הווייתו היא ערוּ ת“ . הבודהיזם המהאיאני פיתח פנתיאון ובו בודהיסטוות רבים, ובודהות רבים של העבר ושל העתיד . כל אלו מפגינים את כוחותיו הגלויים של ה“אדי- בודהה“ ( “הבודהה העליון“ ) 198 הנשגב, האחד והיחיד, אשר הנו המקור הנעלה ביותר שניתן להעלות על הדעת והגבול המוחלט של ההוויה, מרחף ברִיק של אי-ההוויה כמו בועה מופלאה . העולם מלא בבודהיסטווה ( “זה אשר הווייתו היא ערוּת“ ) ומואר בזוהרו, אך אינו אוחז בו . במקום זאת, הוא זה האוחז בעולם, בלוט...
אל הספר