154 פ ר ק ש ל י ש י : ב י ן א ד ם ל ר ע י י ת ו מחד גיסא, צריך לתת את הדעת לאפשרות קיומה של הבעיה ולהציע פתרונות, כשם שראינו בהרחבה בסוגיית הכוונה בתפילה . מאידך גיסא, ההלכה אינה יכולה להסכים שמצווה העומדת ביסוד חיי הנישואין באופן קבוע ותמידי, תשאר תלויה אך ורק ברצון הטוב או בחוסר הרצון המזדמן של כל אחד מבני הזוג . יש להניח אם כן יסודות מחייבים, ועל גביהם לבנות את הקומה השנייה של הרצון, הכוונה והחוויה . המושג "המדיר את אשתו" במשנתנו מצריך ביאור . המובן הרגיל של "מדיר" במשנה, הוא : אוסר בנדר . אולם, במקרה שלפנינו אי אפשר לפרש כך, שכן אין ביכולתו של הבעל להדיר את אשתו מתשמיש כלל . נדר כזה אינו חל מכיוון שהבעל מצווה במצוות עונה מהתורה, ואין תוקף לנדרים על מצווה שכבר "מושבע ועומד מהר סיני" לקיימה . לפיכך, השימוש ב"המדיר את אשתו" כאן אינו אלא ביטוי לכך שאדם פורש באופן זמני מחובתו לקיום מצוות עונה . אמנם רש"י בפירושו למשנה מציע אופן של נדר שיכול לחול על הבעל, 2 אלא שאין זה מעניינה של משנתנו, אם הנדר יכול לחול אם לאו . השאלה בדבר אפשרות תחולת הנדר שייכת למסכת נדרים, ואילו הנושא המעסיק את משנת...
אל הספר