20 פ ר ק ר א ש ו ן : ב י ן א ד ם ל א ל ה י ו המילה "תפילה" היא מונח המכיל בתוכו מובנים שונים זה מזה . בלשון המקרא, תפילה היא בדרך כלל פנייה בבקשה אל האלקים ובדרך כלל זו גם משמעותה בעולם האגדה וההגות . אולם בשפת ההלכה של התנאים והאמוראים, המושג תפילה משמעו חובה מצוותית . כשאומרים "תפילה" במשנה, מתכוונים בדרך כלל לתפילת החובה, שאותה מתפללים שלוש פעמים בימות החול, שחרית, מנחה וערבית . בימי שבת ומועד נוספות עליה גם תפילת מוסף, וביום הכפורים גם נעילה . משמעות נוספת של המונח תפילה מצומצמת עוד יותר, לאותה יחידה מוגדרת ומנוסחת הנאמרת בזמנים הללו, היא "תפילת העמידה" הבנויה משלוש ברכות פתיחה ושלוש ברכות חתימה קבועות וביניהן מערכת ברכות מותאמת לכל מועד : שתים עשרה או שלוש עשרה ברכות המשלימות לשמונה עשרה של חול, ברכה שביעית של שבת ויום טוב, או שלוש ברכות שנתייחדו לתפילת המוסף של ראש השנה, סביב תקיעות השופר . בין התפילה האישית של האדם הפונה אל אלקיו במקרא, לבין הטקסט הקבוע והמסודר שנתקן על-ידי אנשי הכנסת הגדולה וחכמי המשנה והתלמוד, יש פער גדול . הפער שבין ספונטניות למסגרת קבועה, בין חוויה רגשית לבי...
אל הספר