4.4. צדק חלוקתי

51 פרק 4 | מיסוי ותקצוב שהרשויות מחויבות לספק, אך לצורך הנוסחה נקבע חישוב מסוים על בסיס ההוצאות המקובלות ) . לפיכך מרבית התקציבים של מענק האיזון מגיעים לרשויות מקומיות חלשות בדירוג חברתי- כלכלי נמוך שאין להן הכנסות גבוהות מארנונה לעסקים ושתושביהן זכאים להנחות גבוהות בארנונה למגורים . מענק האיזון לכלל הרשויות הוא היום כשלושה מיליארד ש"ח בשנה . משנת 2004 המענקים מועברים על פי המלצות ועדת גדיש, ולכן המודל נקרא נוסחת גדיש . להלן שלוש נקודות ביקורת על המודל . • גובה המענק בפועל . באופן מסורתי הממשלה אינה מעבירה למשרד הפנים את סך התקציב שנקבע על פי נוסחת גדיש למענקי האיזון, אלא % 80 – % 90 ממנו, ומשרד הפנים מקצץ בהתאם מסכום המענק של כל רשות מקומית . מרכז השלטון המקומי טוען כי בכך הממשלה אינה מאפשרת לרשויות המקומיות החלשות להעניק לתושביהן את השירותים המינימליים שהממשלה בעצמה קבעה . • אופן החישוב . במרכז השלטון המקומי טוענים כי הנוסחה מיושנת ואינה משקפת את ההוצאות הממשיות ושהן גבוהות יותר, ולפיכך מבקשים לעדכן את הנוסחה בהתאם ( אגמון, 2016 ; מבקר המדינה, 2008 ) . • חלוקת המענק בין הרשויות . בעב...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר