216 שמעון לוי העברית ולבדיקת הדהודיה בחלל החדש – ישן, "בארץ אבותינו אחרי אלפיים שנות גלות" . 94 גם הרדיו נרתם למשימות לאומיות, כאמור, בהיותו כלי מרכזי הנשלט על ידי המדינה, לפני מלחמת תש"ח ואחריה . כממצע בלתי חזותי במובהק עורר הרדיו פחות קשיים ( של צניעות, של מסרים חתרניים ו"בלתי חינוכיים" ) בעיני אזרחים דתיים ומסורתיים, שבמשך מאות שנים האמינו שגם תאטרון "לא נועד ליהודים" . האזנתם של ישראלים דתיים לרדיו ( בשידורים חוזרים, לא בשבת ) תרמה לפופולריות של תסכיתי הרדיו בשנות ה – 60 . הרדיו מותיר למאזיניו יותר מקום לדמיון מכל ממצע אחר, ואינו כופה עולם חזותי העלול להטריד את רגישותם של כמה מהמאזינים . 95 בעוד יומני חדשות ברדיו בשנות ה – 50 היו לעתים תעמולה גרידא ( שהרגיזה כבר אז לא מעטים ) , תסכיתי הרדיו, לפחות, שחררו את עולמותיהם הדמיוניים הפנימיים של המאזינים ולרוב לא עוררו תרעומת פוליטית . מאחר ששורשי הדרמה הרדיופונית שתולים במחזות ובהצגות תאטרון, ומאחר שגם התאטרון הישראלי הצעיר עדיין חיפש את דרכיו, פנו תסכיתי הרדיו הישראליים באופן טבעי לדרמה הרדיופונית העולמית כדי ללמוד מהם, אך בה בעת פתחו ג...
אל הספר