4 תנ״ך ויהדות על הקרשים

78 שמעון לוי למעשה, לא נמצא להם "מקום" - אתר הצגה ולבבות הקהל שרובו לא היה מוכן עדיין, אם מבחינת הלשון ואם מבחינת הכרת הממצע, התאטרון . כאמנות חדשה בארץ ישראל נזקק התאטרון העברי לשני תנאי היסוד הידועים : חלל בימה למשחק ולשון לדבר בה מעל הבימה . האידיאולוגיה הציונית השתדלה להתעלם מהפן הרליגיוזי של התנ"ך ובעיקר מההיבטים ההלכתיים של ספר הספרים . היא ניכסה אותו כעדות ראשונה בחשיבותה לאתוס הלאומי – חילוני שהחלה ליצור . התנ"ך, שנתפס גם בעיני יהודים חילונים כאישור זכותנו לחלל וללשון כאחד, היה חיבור אידאלי בין הלשון ובין ארץ ישראל, חלל התהודה הישן – חדש של העברית . כל עוד היו רוב היהודים "אבק אדם המפוזר בגלויות", כפי שאהבה הציונות להדגיש, הייתה ארץ ישראל ה"שם" הנכסף, ו"שם" היה גם החלל המקראי . עתה, מששבנו לרגבי ארצנו ולנופיה, הפכו ארץ ישראל והתנ"ך המאשר אותה לנו לחלל ממשי מאוד, גיאוגרפית, לשונית ותרבותית . התנ"ך הפך אפוא מצפן ומפה גם יחד לניווט תרבותי בארץ . להיכרות עם המכשיר הזה, שהתגלה מחדש, בדומה לשכבה ארכאולוגית חילונית - כביכול מתחת לשכבות ההלכתיות של הפוסקים המאוחרים, התלמוד והמשנה - היה...  אל הספר
רסלינג