הוויכוח בימי הביניים על הגדרת נחש הגורלות כקסם

149 הפולמוס על גורלות הנחש במסורת היהודית עצמו ר' אברהם מתאר את הביוגרפיה האינטלקטואלית שלו שכללה לימוד אסטרונומיה ואסטרולוגיה . מדבריו עולה שהתנגדותם של חכמי הלכה ללימוד חכמת הכוכבים 191 דרכם מתאפשרת לנו ולשימוש האסטרולוגי בידע האסטרונומי היא חדשה עבורו ; הצצה למוקד מחלוקת על מעמדם של אמצעי נחש . שלמה סלע מעמיד את הגנתו על האסטרולוגיה על שלושה מרכיבים : לגיטימציה הלכתית לאסטרולוגיה ; העמדת היהודים מעבר לגזֵרת הכוכבים ; הבחנה בין אסטרולוגיה 192 לענייננו חשובה בייחוד ההבחנה השלישית, באשר גם הגורלות מנטית ומאגית . משמשים כאן כמכשיר נחש ( מנטי ) ולא ככלי מאגי ( אשר מתיימר להשפיע על התופעות בעולם ) . במהלך האיגרת אברהם בר חייא מבחין היטב בין האסטרולוגיה המנטית, הנחשבת בעיניו כמדע, לבין מעשי נחש אחרים . מתנגדיו מפרשים את הפסוק 'תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ' כאיסור גורף על כל סוגי הנחש, אולם ר' אברהם ב"ר חייא מבחין בין מנטיקה אסורה ומותרת : ואתה אומר כי כל המלאכות האלה נקראים קסמים וזה שאמר קוסם קסמים הוא כלל גדול ויהיו פרטיו מעונן ומנחש ומכשף וכל הנזכר אחריהם, ויש לך לומר : 'פרט וכלל ו...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן

מכון שלום הרטמן