עינת ברעם אשל 295 העיתונות סייעה לו לגבש תמיכה רחבה בעמדותיו והעניקה לפולמוס שחולל אופי רדיקלי סוער . יש להניח שברודס הושפע מן האקלים התוסס שבו התנהל מאבקו של ליליינבלום וביקש להעתיקו אל היצירה . כך יכול היה לרשום לזכותו שני הישגים : מימזיס משכנע של מנטאליות ואווירה ציבורית, ובצדו — נקיטת עמדה אידאולוגית לצרכים סוגסטיביים . אך עיון מעמיק ברומן מלמד כי התרשמות זו נכונה רק באופן חלקי . שכן פולמוס התיקונים בדת נסתייע במסורת ממושכת של פולמוס ועיון ולא סטה, למעשה, מהשקפותיהן של דמויות מפתח משכיליות מן הדורות הקודמים . 202 כמותן לא כפר ליליינבלום בעיקר ולא הכחיש את חשיבותה של מסורת ישראל . ההפך הוא הנכון ; את התוקף לדבריו הוא נטל מן העבר ההיסטורי הרחוק של העם גופו, מימי המשנה והתלמוד המייצגים את השלב הפרה-רבני, בטרם פרשנֵי התלמוד הכבירו על העם היהודי חומרות, איסורים, פלפולים ודינים . 203 מאבקו של ליליינבלום נסמך על ההנחה כי חכמי המשנה והתלמוד עצמם התאימו את ההלכה היהודית לצורכי החיים המשתנים . ומכאן שהקפאתה סותרת את רוח הגמישות והדינמיות שאפיינה מאז ומעולם את עבודת הפוסקים . היה זה בן-עמי פי...
אל הספר