עינת ברעם אשל 191 נוצר נתק רב שנים בין היצירה העברית המאוחרת ליצירת ביכוריו והביקורת לא עמדה על הקשר הפואטי והאידאי ביניהן . העובדה שהרומן סובל ביסודו מן הפגמים המוכרים של יצירה משכילית-נורמטיבית לא סייעה לו גם בהמשך . כאשר ערכה הספרות העברית במחצית הראשונה של המאה ה- 20 חשבון נפש עם הישגיה המצטברים — ובטרם התפתחה בה תובנה אינטרוספקטיבית של תהליכים פואטיים והיסטוריים — הוכרה היצירה כביטוי פשטני ורדוד של שאיפות סיסמאיות ולא זכתה לעיון מעמיק . כך קבע נחום סלושץ בהשתאות כי הרומן "בכלל אינו מעיד עוד על מחברו, כי עתיד להיות לאחד גדולי הסופרים בעברית ; " מרדכי רבינזון ציין את הפער המתמיה בין בוסריותו של הרומן לעובדה שהרעיש את לב קוראיו עם פרסומו, ומשה קליינמן קבע כי על אף שיש בו "המון דפים, שהם עד היום פנינים יקרות בספרותנו" הרי ש ה אב ו ת ו ה ב נ י ם "אינו ראוי לעט האמן של מנדלי מוכר ספרים . " 104 גם לשונו של הרומן הוכרה לימים כרחוקה מרחק רב מן ה"נוסח" המורכב והמשפיע שהעמיד אברמוביץ-מנדלי ביצירתו המאוחרת . 105 ליצירה האבות והבנים לא נודע אפוא מקום משמעותי בוויכוחים ובפולמוסים שיצירת אברמובי...
אל הספר