אברהם יעקב פפירנא

עינת ברעם אשל 133 קובנר האפיל אמנם על פועלו הביקורתי של פפירנא, אך מזגו הפדגוגי הנעים של האחרון סייע לו בהפצה מתונה של עמדותיו ובכיבוש מעמד יציב במערכת הספרות בת זמנו . את ההבדל הטוני בין השניים ייחס המחקר לשתי סיבות . סיבה אחת לכך הייתה מקורות ההשפעה השונים מהם ינקו השניים את תפישת עולמם . בעוד שקובנר הזדהה ( גם ) עם רעיונותיו הפוזיטיביסטיים-מטריאליסטיים של פיסרב, ראה פפירנא בבלינסקי הסמי-אידאליסטי מקור השראה גלוי ומיוחס, ומכאן שהחדיר אל מערכת הספרות העברית ניחוח מן האידאליזם הגרמני שבלינסקי עצמו הושפע ממנו . 120 סיבה אחרת הייתה אישיותית . קלוזנר התרשם, למשל, כי ביקורתו של פפירנא נובעת מטוב לב בעוד הביקורת של קובנר מקורה בשנאה, במרירות ובביטול ; 121 גם שלום קרמר ייחס לפפירנא אצילות פנימית, אנינות טעם ויפי נפש, שהודגשו והעמיקו לאחר שחזה ב"התנפלותם של הסופרים הוותיקים" על קובנר . 122 הסופרים הוותיקים הללו התרשמו ממתינותו של פפירנא ומן העובדה שלא התייחס בביטול ובזלזול גמור אל העבר : אל התלמוד, אל שירת ימי הביניים ואליהם עצמם, יוצרי הספרות המשכילית המסורתית . מכאן העדפתם הגלויה של בני הזמ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד