עינת ברעם אשל 107 בנימין השלישי , המבטיח לסנדריל כי "בטחון היא מדה טובה, שנשתבחו בה יהודים . [ . . . ] בבטחון פותחים בני-ישראל חנויות ובתי מסחר גדולים, וכל מה שאתה רואה לפניך הכל מתקיים בבטחון . " 23 על יסוד כל אלה ניתן להבין מדוע תבעו משכילי המחצית השנייה של המאה ה- 19 מנמעניהם לשנות את סדר היום האידאי שלהם . הם חתרו לכך שחיי ההווה יחדלו להיות אמצעי וייהפכו למטרה ראויה בפני עצמה . חשוב להדגיש עם זאת שדרישה מהפכנית זו נסמכה על עקרון חשיבה משכילי ותיק — עקרון הפרודוקטיביזציה . בשל כך לא נתפשו המשכילים הרדיקליים לערכים חדשים, זרים לרוח ההשכלה המתונה, אלא הקצינו ו"תיקנו" ערכים מסורתיים . מרדכי לוין מלמד למשל על מרכזיותה של תוכנית הפרודוקטיביזציה בהשכלת המחצית הראשונה של המאה ה- 19 ברוסיה . תוכנית זו נועדה לחולל שינוי באורח החיים "נטול המעש" של יהודי רוסיה, על מנת לקדם את השינוי במעמדם האזרחי . 24 דור המשכילים הראשון ברוסיה היה תמים דעים בעניין זה ואיש לא חלק על רש"י פין, שקבע "כי הצלחת כל עם ועם עומדת על כשרון המעשה, ועל יושר המדע . ושניהם אלה אחוזים וקשורים זה בזה, כשלהבת קשורה בגחלת . "...
אל הספר