לשון

עינת ברעם אשל 69 של השפה לייצג את המציאות ייצוג מספק מצויות כבר אצל אפלטון . 25 אלא שיוצרי הריאליזם אימצו את מוסכמות התיאוריה הלשונית מבית מדרשו של הפילוסוף ג'ון לוק, לפיה השפה היא ייצוג של העולם והיא משרטטת את גבולותיו בדייקנות ובשקיפות . 26 גם התפתחות הפילוסופיה האנליטית במאה ה- 20 לא שינתה בראשיתה את התמונה, והיא לימדה על נטייה לזנוח שאלות מטאפיזיות ולהמירן בשאלות לוגיות על אודות השפה ומבנה העולם המשתקף ממנה . את גילויה הקיצוני והבשל של השקפה זו נהוג לזהות עם ה מאמר לוגי-פילוסופי ( 1921 ) של לודוויג ויטגנשטיין ( Wittgenstein , 1889 - 1951 ) , שבו טען המחבר לקיומה של זהות לוגית בין השפה לבין העולם ובו הגדיר את השפה כתמונה של העולם . השפעתו של מאמר זה ניכרה במיוחד על חברי החוג הווינאי, מנסחי שיטת הפוזיטיביזם הלוגי, אשר גרסו כי משפט שאינו ניתן לאימות אמפירי הוא חסר משמעות . 27 בדרך כלל לא הטילו אפוא יוצרי הריאליזם ספק בכושרה הייצוגי ובשקיפותה של השפה ; אך גם במקרים שבהם סברו כי השפה חסרה יסוד איקוני הם פעלו כדי לגבש מערכת צפנים מוסכמת שתייצר באופן מלאכותי את ההתאמה המוסכמת בין מושג למו...  אל הספר