10. לקרוא את עיראק בין ערבית לעברית

נסיך ומהפכן | 183 ברומנים של סמי מיכאל המתווכת הלשונית עצמה מבליטה באופן רפלקסיבי את העקירה האלימה שהתרחשה באזור מלחמה . ככלות הכול הכתיבה בעברית לדובר ערבית מלידה היא גם סוג של גלות, במקרה זה לשונית, גם אם העברית הפכה להיות בעבודתו של סמי מיכאל שפת הבית הסמלי החדש . בטקסטים אלו על הקורא לדמיין את הערבית בתוך העברית ובאמצעותה . הרומנים שנכתבו בארץ החדשה, שבתחילה שפתה הייתה זרה למיכאל, אינם חומקים לחלוטין מהרבדים האינטר - טקסטואליים שהנחילה שפת המולדת הישנה, בין אם מדובר באזכור של מונחים הקשורים ללבוש, למאכלים ולשמות רחובות, ובין אם מדובר באזכור של אירועים היסטוריים ושל מוסכמות וחוקים שבעיראק . ברגעים אלה הופכת העברית לכלי ערטילאי שבו אוצר - המלים של הבית הישן אינו יכול להיות מתורגם ברהיטות לשפת הבית החדש ; וברגע 'הפרעה' זה כאילו מוּסָר 'המעטה הלשוני' . מבחינה זאת, הרומן הדיאספורי ספוג במתח שבין שפת עולם העלילה שבטקסט ( ערבית / עיראק ) לבין השפה של הארץ השנייה ( עברית / ישראל ) שמתווכת את אותו עולם עלילתי . הרומן הדיאספורי מושתת על מתח חבוי שבין התוכן הלשוני ( ערבית ) לבין המתווכת הלשונ...  אל הספר
הוצאת גמא