הדמוקרטיות אינם נמשכים לקצוות, ומחזיקים בדעות פרגמטיות ומתונות לגבי רוב הנושאים . זו גם הסיבה לכך שמפלגות ופוליטיקאים מהמרכז בדרך כלל מנצחים בבחירות במערב, ושהבדלי המצעים בין המפלגות הגדולות מזעריים ( ישראל היא דוגמה טובה ) . המושגים "שמאל" ו"ימין" שונים ממדינה למדינה, כי הם נטענים במשמעויות היסטוריות ותרבותיות מקומיות . כך למשל, ההבחנה בין ימין ושמאל ( שמרנים ולייבור ) בבריטניה אינה זהה להבחנה המקובלת בישראל ( שקשורה בעיקר לסכסוך המזרח תיכוני ) . באופן כללי המושגים האלה משויכים בימינו יותר לקצוות מאשר למרכז, הן משום שהקצוות הקצינו והן משום שרוב אזרחי המדינות הדמוקרטיות אוחזים, כאמור, בדעות משולבות ומתונות . אידאות השמאל הן ביסודן אידאות הומניות, שמדגישות שוויון זכויות ( מגדרי, אתני, דתי וכו' ) , אמפתיה ורגישות לזולת, ריסון הכוח, הסמכות והשליטה, צדק חלוקתי, קידום אוכלוסיות חלשות, תחרות הוגנת, קיימות, פתיחות ופלורליזם . עם זאת, השמאל הקיצוני, הפרוגרסיבי / ליברלי ( כפי שהוא מכונה בארה"ב ולא רק שם ) מקומם רבים משום שהוא מיישם את האידאות הללו בצורה פשטנית ודוגמטית, שמותחת ערכים נאלצים ...
אל הספר