היסטוריה, שפות וספרות, המעשירים את השכלתם הכללית של הסטודנטים במקום להכין אותם לתחום / תפקיד ספציפי . חרף העובדה שהאקדמיה כולה מצויה במשבר עמוק, אין ספק שהמדעים ההומניים ( מכאן ואילך תהיה כוונתנו בפרק זה בעיקר למדעי הרוח והחברה ) חווים את המשבר החריף ביותר . הוא גם מייצר מספר גדול במיוחד של חיבורים ופרסומים, ונדון משלל זוויות ( הקלדה של שורת המילים " decline of the humanities " במנוע החיפוש של גוגל מניב מעל מיליון תוצאות ) . תשומת הלב הגדולה שמוקדשת לנושא נובעת ממספר סיבות : מדעי הרוח נהנו בעבר ממוניטין גבוהים, ונתפסו כסמל החוכמה והיצירתיות האנושית . המושג השכלה קשור בתודעה הקולקטיבית להוגי הדעות הבולטים לאורך הדורות, ולכן משבר מדעי הרוח נתפס גם כמשבר הרוח האנושית . האפשרויות של מדעני הרוח לייצר הכנסה לאוניברסיטאות מעטות יותר משל עמיתיהם מהתחומים ה"קשים", וטבעי שבתקופה של משבר כלכלי הם סופגים את רוב האש . במוסדות רבים כבר רואים בהם טפילים, וההנהלות מייבשות חוגים על ידי קיצוצי תקנים ותקציבים . גם הממשלות תורמות לחנק המדעים ההומניים . הן אמנם לא מכריזות בריש גלי על צמצום הזרמת הכספים...
אל הספר