כעבור שנתיים יזם Nature סדרת סקרים וראיונות, שנועדה לבחון את מידת 60 הממצאים הראו פער מעניין אך השימוש במדדים סטטיסטיים בתרבות המדעית . לא מפתיע בין אנשי ההנהלה והמנהלה הבכירים במוסדות להשכלה גבוהה לבין חברי הסגל האקדמי . בעוד שרוב חברי הסגל הביעו מורת רוח מכך שהמערכת האקדמית מרבה להשתמש במדדים סטטיסטיים לצורך קבלת החלטות בענייני כוח אדם ( גיוס, מתן קביעות וקידום ) , רוב המנהלים טענו שהמדדים הללו משחקים תפקיד שולי בהחלטותיהם, והביעו שביעות רצון מאופן קבלת ההחלטות במוסד שלהם . אבל אם חשבתם שההסתייגות מהשימוש המוגזם במדדים הכמותיים תגרום לעדר האקדמי לפקוח עיניים ולדרוש את הפסקת השימוש ב IF‑ לאלתר ‑ טעיתם כמובן . כאשר חברי הסגל התבקשו בסקר להציע קריטריון מהימן להערכת איכותו של המדע ( מתוך רשימת קריטריונים שהוצעו להם ) , הם הציבו את ה"פרסומים בכתבי עת עם אימפקט גבוה" במקום הראשון . אפילו עורכי המחקר הודו שקיים פער מוזר בין הביקורת של חברי הסגל לבין המסקנה האופרטיבית שלהם . המרואיינים עצמם לא ראו את הסתירה, והסתפקו בהמלצה להשתמש במדדים הסטטיסטיים ביתר בהירות, 61 עקביות ושקיפות . עם הזמן עבר...
אל הספר