השיטה הזאת סובלת משלושה חסרונות בולטים : א . לרוב מדובר ברשימת מועמדים מוגבלת ( חברי האקדמיה האמריקאית לקולנוע, לדוגמה, אינם צופים בכל הסרטים שהופקו בעולם לפני שהם מעניקים את האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר לאותה שנה ) . ב . הקריטריונים צרים ושרירותיים ( המועמדות בתחרות מלכת היופי נבחרות על בסיס נורמות של גיל, משקל ומבנה גוף, וה"שופטים" אינם יכולים להכתיר אישה שאינה עומדת בנורמות הללו גם אם היא יפהפייה בעיניהם ) . ג . שיפוט מהסוג הזה נשען בדרך כלל על מדדים איכותניים, כגון "מסקרן", "משפיע", "מיושן", "מושך", "משעמם", "יפה" וכו', שהם תלויי תרבות, מקום וטעם אישי . דעת קהל . סקרים מביאים לידי ביטוי את דעתו של קהל רחב אודות מגוון תופעות, כולל הערכה ודירוג של מוצרים ויצירות . תרבות הרדיו והטלוויזיה הולידה את "המדרוג" ( רייטינג ) ‑ מדידה של שיעורי האזנה או צפייה, שממקמת את ערוצי התקשורת והתוכניות שלהם על סולם פופולריות . חשוב לציין שאין בהכרח הלימה בין רייטינג ( שהוא מדד מספרי ) לבין איכות, משום שהרייטינג מבוסס על טעם סובייקטיבי, כלומר העדפות צפייה והאזנה בנקודת זמן נתונה . הרשתות החברתיות, שכבשו...
אל הספר