פותחו אמנם כלים משוכללים לבדיקת כמות חיפושים, מספר הורדות, משך השהייה על מאמר וכו', אבל תעשיית המו"לות המדעית עדיין לא מספקת נתונים מספקים על ה"הישגים" של כל מאמר מבחינה זו, ועל הרגלי הקריאה באקדמיה . היא כנראה יודעת למה . קומץ מחקרים ניסו למדוד בעבר שיעורי קריאה בתחומים שונים, אבל הם סבלו מפגמים מתודולוגיים, כגון כיסוי לא מלא של מגוון כתבי העת ‑ בכל התחומים 90 למען האמת, גם בעידן הדיגיטלי עדיין קשה למפות דפוסי קריאה,ובכל השפות . משום שאנשים עושים שימוש מגוּון בטקסטים שהגיעו אליהם : רבים קוראים את תקציר המאמר בלבד, ורבים עוד יותר משתמשים בו רק כדי לאזכרו בסקירת הספרות במאמריהם . גם כאשר המאמר נקרא במלואו קשה לדעת אם הוא נקרא בעיון או ברפרוף, והאם הותיר חותם כלשהו על הקורא . סטטיסטיקות הקריאה שחולצו עד היום מפספסות עוד היבט חשוב : שיעורי הקריאה של חומר מדעי בקרב הציבור הרחב ולא רק בקהילה המדעית . יש אמנם תחומים שהדיוטות שאינם בקיאים ברזיהם לא יכולים להבינם, אולם בתחומים רבים ‑ לא רק שאין קושי להבין את המאמרים אלא שאפילו חשוב שהציבור הרחב יקרא אותם . בשל הגידול במספר המאמרים ובשל הביקורת...
אל הספר